מוסייב נ' בע"מ סניף 844

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסק דין מיום 3.11.2013, במסגרתו התקבל ערעור המשיב בנוגע לגריעת המחאות מסורבות, ערעור שהוגש מכוח חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א – 1981.

פסק הדין ניתן לאחר שהמבקש, בנק לאומי לישראל בע"מ, נמנע מהגשת תגובה בהתאם לדין, לאחר שקיבל ארכה להגיש אותה, במשך מספר חודשים.

בבקשה נטען כי אי הגשת התגובה נבעה מטעות בהיסח הדעת, נוכח העברת הטיפול למשרד עורכי דין אחר. לגוף העניין, טוען המבקש כי הערעור חסר בסיס, וכי אין כל סיבה לגרוע את ההמחאות נשוא הערעור. בתצהיר שצורף לבקשה מתייחס המבקש לחלק מההמחאות, ומציין בין היתר, כי אין בסיס לטענה כאילו במועדי זמן פירעונם הופקדו כספים לכיסוי החריגה בחשבון.

בתגובה שהוגשה מטעם המשיב, הוא מתנגד נחרצות לבקשה. תחילה טוען המשיב כי אין מדובר בפסק דין שניתן במעמד צד אחד, אלא בויתור ביודעין על הזכות להגיש תגובה, לאחר קבלת ארכה. עוד טוען המשיב כי המבקש חדל מחדלים דיונים בתיק זה, לרבות באי הגשת תגובה לאחר קבלת הארכה. בנוסף טוען המשיב כי תקנה 6(ד) לתקנות שיקים ללא כיסוי (סדרי דין), תשמ"א – 1981, מתירה הגשת תגובה תוך 20 יום, ובהעדר תגובה, קובעת כי הבנק לא רשאי להתנגד לה.

המבקש הגיש תשובה, במסגרתה חזר על טענתיו והוסיף כי בתגובת המשיב אין כל תהייחסות לגוף הענין.

דעתי הינה כי בין אם אראה בפסק הדין ככזה שניתן במעמד צד אחד, ובין אם לאו, אין נפקא מינא לענייננו. בכל מקרה, לטעמי, חלה על הסיטואציה בפניי הפסיקה הנוגעת לביטול פסק דין במעמד צד אחד, שכן הלכה למעשה, פסק הדין ניתן בהעדר תגובה / כתב הגנה מאת הבנק, דוגמת פסק דין בהעדר הגנה.

לפיכך, יש לבחון תחילה את סיבת מחדלו של המבקש וכן את סיכויי טענותיו. נפסק כי סיכויי ההגנה חשובים יותר, ובמקרה כזה ניתן לרפא את המחדל של אי התגוננות לתשלום הוצאות (ראה א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 373 – 374).

אשר לסיבת המחדל, התרשמתי כי מדובר ברשלנות מצד המבקש, אך לא בזלזול מכוון בהליך השיפוטי. בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, הרי שמבלי לקבוע מסמרות, עולה מטענות המבקש בתצהירו כי יש בפיו טעמים כנגד עתירת המשיב, אשר ראויים להישמע, שעל פניו לא נענו בתשובה.

יש להזכיר גם את נטיית בתי המשפט להעדיף את בירור המחלוקות לגופן, תוך הימנעות מגרימת תוצאה בלתי הפיכה בשל מחדל דיוני של בעל דין (רע"א 3522/10 גני עינב בנייה מעולה בע"מ נ' יאיר בן דוד). לכך יש להוסיף גם את העובדה כי קיים אינטרס ציבורי מובהק לבחינת טענות המבקש, בשל העובדה שמדובר בערעור אודות שיקים שניתנו לכאורה ללא כיסוי.

בהינתן האמור לעיל, ראיתי להורות על ביטול פסק הדין, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות. המבקש ישלם למשיב הוצאות בסך 3,500 ₪, תוך 15 ימים. המבקש יגיש תגובה לערעור תוך 20 ימים. נקבע לדיון ליום 3.2.2014 שעה 10:00.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותעדכן את מועד הדיון.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ד, 04 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: